ערב בלתי נשכח בדרייב אין לא בזכות כדוריד גדול אבל בגלל הגעגועים שעוד יהיו לנו בעתיד לשלמה כהן, יורם פרץ ובעיקר לדמות אחת גדולה מהחיים: עידן מימון * גמר הנשים דווקא עורר געגועים לשנות ה-80 * איציק ליסמן, פרשן הכדוריד של "בכדור אחר"
כ- 2000 צופים, אדומים,צהובים, אוביקטיביים, וארגון טוב, אוירה מצוינת באולם ה"דרייב-אין", אבל רק במשחק הגברים. משחק הנשים היה, כרגיל "בית קברות", וכל אוהדי כדוריד הנשים צריכים לחשוב, הן מדוע זה קרה והן מה עושים. בטקס חלוקת המדליות היו בשולחן הנשיאות יותר נשים מגברים. זו התחלה טובה, אבל…
אני נחשפתי לכדוריד הנשים בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת. הקבוצה השלטת, הבלעדית, היתה מכבי ארזים של יוסי שטרק ז"ל, וסגניתה היתה הפועל אשקלון שלי. אם נשתמש במבחן ה"שוטריות", שחקניות המערך האחורי הזורקות ממרחק – המצב לפני 30 שנה ויותר – היה טוב יותר. יש כיום שחקניות טכניות, יש משחק מעבר, יש עבודת מקשרת עם פיבוטית, אפשר לזהות פה ושם תנועה בהתקפה מסודרת (בעיקר כל עוד מגיע חמצן למוח), אבל אין "שוטריות" של ממש. נטלי ברטו מהרצליה היא הכי קרובה. השוערות מתקשות מול זריקות ממרחק, כשיש, ובעיקר, אין הבנה של משחק ההגנה. מצד שני, קשה ללמד את משחק ההגנה כשמרבית מאמצי היריבה, במשחק מסודר, הם לנסות שוב ושוב לחדור ו"להתפלח" בין המגינות. נקווה לטוב.
משחק הגברים, הדרבי, אובייקטיבית, היה גבוה ברמתו ממשחק הנשים, היה מהמותחים ומהשקולים שראינו בעת האחרונה, אבל גם כאן, כדוריד מופלא (זכר לאליפות העולם שעליה התפנקנו לאחרונה) לא ראינו. הדומיננטיות במשחק עברה מצד לצד, כיאה לקבוצות שקולות, אבל התחושה היא שהצדק נעשה, ושהגביע הלך לקבוצה הטובה יותר, אמש.
אף קבוצה לא הפתיעה ולא חידשה. הערך המוסף של הפועל היה הזר מרוולייביץ', שיש הרבה אינטליגנציה במשחקו, אבל גם הוא, בינתיים, לא מצליח למשוך את קבוצתו למשחק מאורגן, סיסטמטי, לפרקי זמן ארוכים. במבחן ה"שוטרים", ברור שהמצב טוב יותר אצל הגברים, אלא שכולם זרים או רכזים (בלי לזלזל).
הוצאתי מהנ"ל את עידן מימון, התופעה הייחודית, שלא תהיה כמוה, כנראה, וטוב שפעילותו בשנים האחרונות מצולמת, כדי שנוכל להראות לנכדינו ולנינינו, ולספר על ה"שוטר", הווינר, הבלתי עציר מאז היותו בן 10 על הבלטות של יוסקה ואהרון, ועד לפלאי הדרייב אין.
לסיום, אם מדברים על געגוע, עולם הכדוריד עוד יתגעגע לצמד השופטים יורם פרץ ושלמה כהן. פעם, כשהם היו "קטנים" יותר, נשאלתי בשידור חי מה המיוחד שבהם, והשבתי: "אם אתה דוקר אותם בסיכה – לעולם לא תשמע קולות של יציאת אויר".
תמונות: יועד כהן
1. מימון והקהל
2. נטלי ברטו מהרצליה מול שיר וקרט מחולון
3. עוז חממי מול יואב נאמן
4. כהן – פרץ
