אז היום כבר כל המדינה מכירה את סיפור הזוגיות המופלא של המאמן דן סלפטר ורעייתו אלופת אירופה בריצת 10,000 מטר, לונה צ'מטאי, אבל אולי ממש באותה קבוצת ריצה מסתתר כבר הסיפור הבא שיספק ימי תהילה נוספים לאתלטיקה בכחול-לבן: מארו טפרי (26), שיאן המרתון הטרי מברלין 2018, ואשתו סלאמוויט באיולין (24), מנצחת תחרויות ליגת העל הישראלית ב-1500 ו-5000 מטר, סגנית ללונה ב-10,000 מטר. לבאיולין יש תעודת זהות זמנית, היא לומדת עברית באולפן, ורק מחכה להסתער על טבלת שיאי ישראל ומדי הנבחרת.
תמונה: טיבור יגר
טפרי: "אני מקווה שאשתי תקבל דרכון ישראלי ונוכל לייצג ביחד את ישראל. אני מאמין שקודם כל את השיא הלאומי ב-1500 מטר היא יכולה לשבור בקלות. זה התכנון, ואולי בהמשך גם להתמקד ב-5000 מטר".
סלאמוויט, מארו ולונה, כולם ממכבי תל אביב, רצים תחת הדרכתו של סלפטר ביערות בן שמן ובמחנות אימון בחו"ל, שם בעצם הכירו מארו וסלאמוויט לפני שש שנים באתיופיה. בשנה שעברה התחתנו והם מתגוררים בקרית חיים, ממתינים בקוצר רוח לקיצור הליך ההתאזרחות. "החלום שלנו הוא לרוץ יחד באולימפיאדת טוקיו", אומר מארו. בינתיים הוא מתחיל לתכנן את העונה הבאה, שתכלול בין היתר תחילת לימודי תואר לחינוך גופני בווינגייט, אליפות העולם בקטאר ומרתונים נוספים בהם ינסה לשדרג עוד יותר את שיאו הלאומי הטרי, 2.13 שעות.
"אפשר בהחלט לרוץ מהר יותר. בברלין היו מעל 20 מעלות ברוב הריצה וזה לא תנאים קלים. אני מאמין שעם עבודה קשה אוכל לשפר את השיא. בכמה? עדיף לתת לתוצאות לדבר ולא שאני אדבר. במהלך הריצה בברלין הרגשתי ששיא ישראלי אפשרי כי הקצב היה מהיר והיה לי נוח בריצה. מה שהפתיע אותי בסיום זה שסיימתי בטופ 10, מקום שביעי. כולם סביבי היו מופתעים ושמחים".
סיפור ההצלחה על פי מארו: "ההכנות עם דן היו מצוינות, עבדתי קשה, וכך אמשיך. כבר כשקבעתי שיא ישראלי בחצי מרתון בהמבורג, בערך חודש לפני ברלין, אחרי מחנה אימון בקניה, ידעתי שאני בכוון הנכון. הכל התחבר אחרי זה באימונים באיטליה ובלגיה, והסתיים בברלין עוד יותר טוב ממה שצפינו. שיפרתי את השיא האישי שלי בכמעט חמש דקות. זה לא שתכננתי לשבור שיא כי באליפות אירופה קשה ללכת על תוצאה. אבל יש ימים בהם הגוף נותן לך ויש ימים בהם הוא לא מגיב לך כפי שתכננת".
מארו, שאיבד את אמו באתיופיה לאחר שנפטרה בהיותו ילד, עלה לישראל עם אביו ועם חלק מאחיו בגיל 14 (שלושה נותרו שם), נקלט בכפר הנוער בן שמן, שם התחיל לרוץ בהדרכת המאמן הנערץ רפי וישניצר ז"ל, עליו הוא חשב גם בברלין. "רפי נתן לי את נעלי הריצה הראשונות שלי. אי אפשר לשכוח אותו. גם אחרי שעברתי להתאמן אצל דן הוא היה מתקשר להגיד כל הכבוד על הישגים. ממש עד הסוף, עד הרגעים האחרונים. אני בטוח שהוא היה שמח בשבילי במיוחד עכשיו אחרי השיא. חשבתי שם עליו ועל אמא שלי".
תמונה ראשית: טיבור יגר
