איך בן אדם עובד, איש עסקים, נשוי+3, מחליט אחרי גיל 40 שהוא רוצה בנוסף לכל אלה גם להיות ספורטאי מקצוען ולשם כך רץ מהבית לעבודה בבוקר 15 קמ, חוזר בערב בריצה הביתה וחולם על מדליה באליפות העולם?
"בבית לא מבינים לאן נעלמתי תרתי משמע: גם נעלם לאימונים וגם ירדתי במשקל" מספר צחי כהן בן ה-42, לשעבר אלוף ישראל בריצות ל-1500 מטר, 5000 מטר ומרוצי שדה וכיום מנכל פרו ראנר, חברה לציוד ספורט, שעומד להסתער על מדליה באליפות העולם עד גיל 44 (44-40) לריצת הכביש 10 קמ בשבוע הבא בפולין.
איך כוכב אחד קטן מעז? תמונה: ראול בלייכמן
"תמיד רצתי להנאתי ובשנה שעברה ראיתי רשימה של המאסטרס בעולם ואמרתי לעצמי וואלה נעלה קילומטראז'. ידעתי שדרך הגברת אימונים והפחתת משקל אני אצליח להדביק פערים ביני לבין הצמרת העולמית. מתוצאה של 34.30 דקות במרוץ הלילה של תל אביב בנובמבר האחרון הגעתי ל-32.10 במרתון תל אביב לאחרונה".
ייגמר ככה באליפות העולם? תמונה ממרוץ ראשון לציון: אורן זיני
אגב, הדרך מביתו שברמת אביב ועד חנות פרו ראנר שליד קניון איילון היא רק 6.5 קמ אבל צחי מאריך אותה לצורך האימון, שלא לדבר על תוספת אימוני מסלול באיצטדיון האתלטיקה הלאומי הדר יוסף. כבר שנה שלמה, ללא פגרת קיץ באמצע, מקדיש צחי את עצמו למטרה. עם רכבו הוא מגיע לעבודה רק בימים בהם יש נסיעות לפגישות. השבוע הוא השלים אימוני קריעה אחרונים לפני הורדת עומס, ותנסו רק לדמיין את עצמכם עושים את זה: ארבע פעמים 2000 מטר (6:24-6:20,6:18,6:16) עם מנוחה של ארבע דקות בין ריצה לריצה, אימון רצח של ריצת 7 קמ בקצב 3.25 דקות לקילומטר עם קינוח של 10 פעמים 400 מטר בקצב של 72 שניות ומנוחה של דקה בין סיבוב לסיבוב.
אמבטיית קרח בהוראת המאמן חיים מלכה
מאיפה המוטיבציה לכל זה?
"זה הרצון לראות מה הגוף שלי יכול לייצר. כשהייתי אתלט לא הגעתי אף פעם לאולימפיאדה או אליפות עולם פרט לאליפות העולם בריצת הרים. המינימום היה קשה, אז לפחות בגיל מבוגר אני עושה את זה. קיבלתי ג'וק לראש בגיל 40 אבל בסך הכל זה גם טוב לעסק. התחום של הריצה מאוד התפתח בישראל בשנים האחרונות, וזה שאני רץ ואנשים מגיעים אלי כדי להתייעץ, הפך את החנות למעין בית של הרצים בו יש הכל ויש עם מי לדבר ולקבל הכוונה. כמו בעסקים, כך גם באתלטיקה אני אוהב מטרות ויעדים".
"כמו בעסקים, כך גם באתלטיקה אני אוהב מטרות ויעדים" תמונה: ראול בלייכמן
צחי היה אלוף הנוער בריצת 800 מטר אבל עד אז הוא ניהל רומן כפול עם הכדורגל בהיותו שחקן הפועל מרמורק בעידן בו כיכב בקבוצה חלוץ בשם אייל ביטון, לימים אייל גולן. הוא החליט להתמקד בריצה כדי לקבל מעמד של ספורטאי מצטיין בצבא, אבל לא זכה לטעום מקצוענות של ממש. "שאפתי להגיע אל הרמה העולמית אבל בזמנו לא היו מחנות אימון ולא אימונים נקודתיים כפי שיש היום".
תמך כספונסר בלונה צ'מטאי סלפטר וגירמה אמרה בתחילת דרכם. מימין: כהן, סלפטר, אמרה, אורן זיני
אפרופו ריצת הרים, חיים מלכה, חבר, מאמן ורץ ההרים מספר 1 בישראל בכל הזמנים, הוא המאמן של צחי. הם הכינו ביחד את התכנית, ולאחרונה נעזרו אף בעצתם של קצין אימון גופני ניר אילן ובלא פחות מאשר דן סלפטר, המאמן והבעל של אלופת אירופה בריצת 10,000 מטר, לונה צ'מטאי, ובמאמן העל האיטלקי רנאטו קאנובה, מנטור של גדולי הרצים בעולם, שהעביר השתלמות בישראל.
מתישהו לאחרונה חל משבר בהכנות. צחי נחלש באחד ממרוצי ההכנה ונאלץ להפחית עומס. "הרגשתי מותש אז הורדנו קצת הילוך ועשינו התאמות כי הייתי על עומס גבוה של 140 קמ בשבוע במשך ארבעה חודשים. ירדנו ל-110 קמ בשבוע. הגוף שלי היה מותש אבל אני מאמין שמה שבניתי בחודשים האחרונים יעזור לי בהשגת המטרה ואני אגיע רעב וללא עייפות לריצה ביום רביעי הקרוב בפולין. עשיתי הכנה טובה", הוא מסכם. אגב התחרות תועבר בשידור חי באתר האליפות.
לא מצטער שבחרת בסוף באתלטיקה ולא בכדורגל?
"לא הייתי כוכב גדול ופשוט הייתי רץ כל הזמן יותר מכולם. הייתי מרים כדור ומגיע בריצה גם כדי לנגוח אותו. שיחקתי קשר אחורי. פעם הפסדנו 10-0 למכבי תל אביב ומאמן הכושר שלהם בא אלי אחרי המשחק ואמר לי שרצתי יותר מכל הקבוצה ביחד ושיש לי כושר טוב".
עם המסז'יסט ד"ר אהרון יעקבי (מימין) והמאמן חיים מלכה (משמאל)
צחי עוד חזר להפועל מרמורק בהמשך, כמאמן כושר, אבל לאחר שהבין כי בליגות האלה צריך לרוץ אחרי המשכורת, הוא העדיף להתמקד בריצה נטו, התחום בו הוא הכי נהנה בסופו של דבר. הוא עצמו סייע רבות כספונסר עם מתן חסות לאתלטים ואתלטיות, כשאלה היו בראשית דרכם, כגון לונה צ'מטאי סלפטר, או המרתוניסט השני הכי מהיר בישראל גירמה אמרה, הטריאתלט המוביל כיום שחר שגיב ועוד. "בגלל האהבה שלי לריצה נתתי חסות להרבה רצים וטריאתלטים מובילים. חיפשתי לתת חסות לספורטאים צעירים ורעבים להצלחה. אני הגעתי מתוך עולם הריצה הישראלי, אני בעד הרצים הישראלים ואני גם יודע כמה זה קשה להשיג תמיכה".
כאן עובדים בכביש. תמונה: אפרת יצחקי
לפני 15 שנים הוא קבע את שיאו ב-10 קמ, 30.29 דקות, וכיום, ה-32.10 שלו מדרגים אותו רביעי בעולם ערב האליפות בפולין. "בשביל מדליה אצטרך כנראה לרדת מ-32 דקות ואני מאמין שאני מסוגל לכך. אם הכל יתחבר, המרוץ שלי ייגמר על הפודיום עם מדליה".
